אודות
הסיפור שלנו
התחיל מעץ שקמה שעמד כאן הרבה לפני שהיה כאן עסק. כשמצאנו את המגרש באפרידר, הוא כבר היה שם — רחב, מוצל, מזמין ישיבה. במקום לעקור אותו, בנינו את המסעדה סביבו.
הבר עומד היום כמה מטרים מהגזע, השולחנות מפוזרים תחת הענפים, ובלילה נדלקות בין העלים כמה נורות בודדות. זו הסיבה לשם, וגם התשובה לשאלה למה המקום נראה כמו שהוא נראה.
הקונספט
לא פיינדיינינג, לא ביץ' בר
TREE נמצאת איפשהו באמצע: מטבח רציני עם מנות שאפשר לחלוק, ובר שנשאר פתוח גם אחרי שהמטבח כבר סגר. ארוחה טובה, מבחינתנו, היא לא רק מה שיש בצלחת — היא גם כמה זמן נותנים לאנשים לשבת בלי לדחוף אותם משולחן.
במוצאי שבת, כשאנחנו פתוחים, יש לפעמים גם מוזיקאי אחד עם גיטרה בפינה — לא הופעה, יותר רקע לשיחה.
חומרי הגלם
כמה ספקים קבועים, בלי קיצורים
עובדים מול דייג אחד לדגים, חקלאי אחד לירקות שורש, ומאפייה קטנה בעיר שאופה לנו פוקאצ'ה כל יום. זה אומר שהתפריט משתנה מעט עם העונות — אבל שהאיכות לא מתפשרת אף פעם.
השף
אלון מזרחי
אלון מגיע מהמטבחים של כמה מסעדות דגים לאורך החוף, ומביא איתו גישה פשוטה: לתת לחומר הגלם לדבר, ולא להסתיר אותו מתחת לרטבים כבדים. את התפריט הוא בונה מחדש כמה פעמים בשנה, בהתאם למה שהעונה מביאה.
איך אנחנו עובדים
כמה כללים שאנחנו לא מתפשרים עליהם
טרי לפני הכול
אם זה לא הגיע היום, זה לא בתפריט הערב.
בלי למהר
לא דוחפים שולחנות ולא מגבילים זמן ישיבה.
שקוף
מה שכתוב בתפריט הוא מה שמגיע לצלחת — בלי תוספות נסתרות.
מקומי
ספקים מהאזור, לא מרכזי הפצה ארציים.